מאת קרן ברג
החיים מציעים לנו הרבה דרכים. אין רק דרך אחת לאושר או דרך אחת לבורא. יש דרכים רבות להאמין ולהתחבר לבורא. זו הסיבה לכך שאני מקדמת בברכה מודלים רבים של רוחניות, כך אני יכולה להתחיל לכלול כל פיסה של התצרף וכל צבע של שטיח החיים. כך אנו יכולים באמת להכיל ולגלם את הרוחניות, שהיא בשרשה כוללת כל ומאחדת את כל האנשים. רוחניות מכילה כל אחד וכל דבר. דרכנו לקדושה היא מיוחדת, ייחודית ואישית. כל נשמה עושה את דרכה חזרה לבורא בדרכה המיוחדת. מי אנו שנשפוט את התהליך הזה? האם אנו הבורא? כשם שאיני יכולה לומר לשושנה לא להיות אדומה או לסיגלית לא להיות סגולה, איני יכולה לומר לנשמה אחרת במי או במה עליה להאמין. זוהי רוחניות: לאהוב את הבורא בכך שנאהב ונכבד את יצירותיו. אין אנו יכולים לומר שאנו אוהבים את הבורא אבל לא אוהבים את יצירי כפיו. אין אנו יכולים ללכת בדרכו של האחר. אנו חייבים לעשות מה שנכון לנו. בתוכנו, יש לכל אחת ואחד מאתנו מצפן פנימי שמנחה אותנו בדרכנו. אנו חייבים לשמוע ולכבד את הקול הפנימי הזה. ניצוץ הבורא נמצא בתוכנו ומדבר אלינו, מנחה אותנו לגלות את האור והמטרה המיוחדים רק לנו. השבוע עוזרים לנו להתחבר עם האמת הפנימית שלנו. החכמה הפנימית שבתוכנו מוארת.
“זוהי רוחניות: לאהוב את הבורא על ידי כך שנכבד את ברואיו”.
פרשת השבוע שלנו השבוע הזה היא פרשת “שְׁלַח לְךָ”. בפרשת “שְׁלַח לְךָ”, כשמשה מתכונן להגיע אל הארץ המובטחת, הוא מבקש מראשי 12 השבטים ללכת לשם ראשונים, “לרגל”, ולחזור עם דו”ח. הארץ המובטחת הייתה ארץ אוטופית, “ארץ זבת חלב ודבש”. למרות זאת, עשרה מתוך שנים עשר המרגלים חזרו עם עדויות שקר על הארץ. הם דווחו שהיא ארץ לא ראויה למגורים ומלאת אויבים. למרבה הצער, האמינו בני ישראל לדווח הזה ופרצו בבכי. הם האמינו במה שאמרו להם אנשים אחרים במקום להאמין ולהקשיב ללבם. הם האמינו לדבריהם של עשרת המרגלים במקום לבטוח במשה, בבורא, ובכל הנסים שהיו עדים להם. הבורא ומשה הבטיחו להם הצלחה וכל טוב, וברגע אחד, זנחו בני ישראל את החיבור הזה בגלל פחד וספק. עשרת המנהיגים האלה שדיברו דברי שקר על הארץ המובטחת עשו כך משום שפחדו. הם פחדו שאם כולם יגיעו לארץ המובטחת, יגיעו בני ישראל לבגרות רוחנית מושלמת, וכתוצאה מכך, לא יהיה בהם יותר צורך כמנהיגים, וכוחם יאבד. ה”מרגלים” הללו אמרו דברי שקר על כל הטוב שהיה מונח בפניהם, חסמו את הידע מפני האנשים ובכך מנעו מהם לקבל את כל השפע, רק מפני שדאגו לשמר את מעמדם ואת כוחם. הם שמו את עצמם במקום ראשון, ואת האחרים במקום שני. כשאנו חושבים רק על עצמנו ומתעלמים מאחרים זה מביא חושך אל חיינו. בגלל הדו”ח השקרי הזה ובגלל שבני ישראל האמינו בו, לא הורשה הדור ההוא להיכנס אל הארץ המובטחת. רק הדור הבא ייכנס.
“האמת שלך היא דרכך אל הגדולה.”
בני ישראל בחרו להאמין בקולות שבחוץ. הם בחרו ללכת נגד מה שידעו שנכון להם לעשות והאמינו בדו”ח הכוזב. הבעיה הזו היא באמת בלב הדרך הרוחנית שלנו. בכל יום ויום אנו חייבים להיות מספיק אמיצים כדי להתחייב לחכמת לבנו, לאור הפנימי שבנו, ולדרך האישית המיוחדת לנו. כמה פעמים אמרנו לעצמנו: “ידעתי את האמת, אז מדוע בחרתי לעשות אחרת?” העולם תמיד יהיה מלא בהסחות דעת שמיועדות לפתות אותנו ולהדיח אותנו מן האמת הפנימית שלנו ומייעודנו. פעמים רבות אנו נכנעים לפחדים ולשיפוט של אחרים, מאפשרים להם לעצב מה שאנו מרגישים ובמה שאנו מאמינים. הסיפור של בני ישראל מלמד אותנו את האתגרים שבדרכנו הרוחנית. גם אנו פעמים רבות פוחדים לתת, מודאגים שמא לא יהיה לנו מספיק. אנו מתפתים ללכת בדרך הקלה יותר, לחשוב רק על עצמנו כדי להתקדם. השבוע, אנו זוכים בכוח להתעלות מעל ומעבר לדו”חות כוזבים כאלה. ניתנת לנו מתנת היכולת יקרת הערך לשמוע את הקול הפנימי שלנו וללכת בעקבות קריאת נשמתנו. מכיוון שלמרות שיש לנו דרכים שונות להגיע אל הבורא, רצון הנשמה שלנו הוא תמיד אחד: לחלוק.
השבוע, מופיע הירח המלא בשמים. במדיטציות שלכם, אפשרו לאור העז והמאוזן הזה לגלות לכם את דרככם המיוחדת. אתם מסוגלים לראות שכאשר תדאגו לצרכיהם של אחרים ותיעשו לישויות נותנות, תנצחו בסופו של דבר ותגיעו אל הארץ המובטחת שלכם. בקשו מהבורא להנחות אתכם לשמוע את האמת הפנימית שלכם ולעזור לכם לאפשר לקדושה הפנימית שלכם להאיר כלפי חוץ. בקשו להיות מוגנים ממחשבות של פחד ושל ספק, ולהתחבר רק למחשבות של חיוביות ואהבה. העולם החיצוני עלול לספק לנו דו”ח כוזב, להזהיר אותנו שלא נחשוב על אחרים, אבל זה נועד רק כדי למנוע מאתנו להיעשות מה שנועדנו להיעשות. האמת שלכם היא דרככם לגדולה. כאשר אנו מוכנים לזנוח ולשחרר הסחות חיצוניות, אנו מסוגלים לגלות את האוצרות הגדולים ביותר החבויים בתוכנו. לכל אחת ואחד מאתנו יש דרך מיוחדת ואמת מיוחדת בחיינו. אם נוכל לשמוע אותה, ואז להיות מוכנים לפעול על פיה, נזכה להתחבר למטרה האמיתית ביותר שלנו ולשמחה האמיתית ביותר שלנו כאן, על פני האדמה.